על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן הנני מרשיעו במיוחס לו בו, היינו 44 עבירות של גניבה בידי מורשה (לפי סעיף 383(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 ביחד עם סעיף 393(2) לחוק הנ"ל), 44 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 415 לחוק הנ"ל), השמטת הכנסה מתוך דוח שנערך על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 בכוונה להתחמק ממס, (4 עבירות לפי סעיף 220(1) לפקודה הנ"ל), 5 עבירות של ניהול פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים עבירות (לפי סעיף 220(4) לפקודה), 5 עבירות של מרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס (לפי סעיף 220(5) לפקודה הנ"ל).
<#7#>
ניתנה והודעה היום כ"ד סיוון תשע"ד, 22/06/2014 במעמד הנוכחים.
<#8#>
גזר דין
1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, ב-44 עבירות של גניבה בידי מורשה (לפי סעיף 383(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 ביחד עם סעיף 393(2) לחוק הנ"ל), 44 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 415 לחוק הנ"ל), השמטת הכנסה מתוך דוח שנערך על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 בכוונה להתחמק ממס, (4 עבירות לפי סעיף 220(1) לפקודה הנ"ל), 5 עבירות של ניהול פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים עבירות (לפי סעיף 220(4) לפקודה), ו- 5 עבירות של מרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס (לפי סעיף 220(5) לפקודה הנ"ל).
הודאתו של הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון שנכרת בין הצדדים בעקבות הליך גישורי ובטרם נשמעו הראיות בתיק, ובמסגרתו הגיעו הצדדים אף לעונש מוסכם מוצע בן 8 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.
2. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן הנושא בחובו 45 אישומים בגין עבירות שבוצעו בין השנים 2006-2011, שכנע הנאשם - עו"ד ותיק במקצועו, במצגי שווא ובכזב, 44 אנשים שונים לכל הפחות (להלן: המתלוננים), שנמנו בין לקוחותיו, קרובי משפחתו, חבריו ומכריו, מרביתם אנשים מבוגרים ופנסיונרים, להפקיד בידיו כספים לצורך השקעה תמורת תשואה גבוהה, ולהלוות לו כספים לצורך השקעה תמורת תשואה גבוהה, והכל בכוונה להונות אותם, לקבל מהם במרמה את כספם, ולגנוב מהם סכומי כסף רבים.
המתלוננים מסרו את כספם לנאשם, בשל המצגים הכוזבים, תוך שהוא מנצל את אמונם בו, בהיותו עורך דינם או בן משפחתם או מכרם, כשסך הכספים שקיבל הנאשם לידיו במרמה עמד על 39,409,748 ש"ח. לאחר שהוחזר חלק קטן בלבד מהסכום, אף זאת למספר מצומצם של מתלוננים ונוכח העובדה כי על חלק מהגניבה חלה התיישנות, עמד היקף הגניבה על סך של 20,399,615 ש"ח.
שיטת הפעולה בה נקט הנאשם היה מסוג המכונה הונאת פונזי ( Ponzi Scheme), במסגרתה הבטיח הנאשם למשקיעים תשואות גבוהות בפרק זמן קצר, ואולם בפועל לא השקיע כלל את הכספים באפיקי ההשקעה להם התחייב הנאשם, אלא שלח הוא את ידו בכספים אלה לשימושו האישי, או לשימושם של אחרים מטעמו. כספי ההשקעה שהוצגו כפירות ההשקעה שולמו למעשה מכספם של משקיעים אחרים ולא היו אלא החזר חלקי של הקרן.
נוכח ההיקף העצום של הכספים שנתקבלו על ידי הנאשם במרמה מהמתלוננים, המספר הרב של המתלוננים, גילם המבוגר של מרביתם, השיטתיות והתחכום במעשי המרמה, ניצול האמון שנתנו המתלוננים בנאשם שהיה עורך דינם ומשך תקופה בה פעל הנאשם, הורשע הנאשם במעשי מרמה שנעברו בנסיבות מחמירות.
כתוצאה מקבלת הכספים במרמה מהמתלוננים, נוצר אצל הנאשם מקור הכנסה לא חוקי בסך של למעלה מ - 20 מליון ש"ח, וכן ניהל פנקסי חשבונות כוזבים ולא דיווח לפקיד השומה על הכנסותיו.
3. ב"כ המאשימה פירטה את השיקולים שעמדו בבסיס ההסדר. באשר לשיקולי החומרה, הרי שהובאה על ידי המאשימה בחשבון, משך התקופה בה פעל הנאשם, כחמש שנים ולפיכך אין המדובר במעידה חד פעמית אלא ב"עסק שלם" כהגדרתה, של קבלת כספים במרמה מאנשים תמימים. כן ציינה את השיטתיות בה פעל הנאשם כשנסיבות המקרה שבפנינו מלמדות על כך שהנאשם ניהל משך תקופה ארוכה מעין בנק פרטי באמצעות מארג של מעשי שווא ומעשי מרמה, חוט מקשר בכל האישומים של הצגת מצגים כוזבים, מצגי השקעה כוזבים, מצגי תשואה כוזבים ומצגי ערבויות בנקאיות כוזבים. פעילותו של הנאשם היתה שיטתית ומתוחכמת. הנאשם זיהה את האפשרות לעשות רווח על ידי פיתויים של אנשים רבים ביניהם לקוחותיו אשר לגביהם התוודע למצבם הכלכלי במסגרת ייצוגם בתיקים בדיני משפחה, ובמסגרת חוזים שערך למתלוננים ובמסגרתם שיכנעם להשקיע בידיו כספים בטענה שהשקעה זו תניב להם תשואה גבוהה בשוק. מספר לא קטן של מתלוננים שניסה לקבל את כספם בחזרה מהנאשם לא הצליחו לקבלם בחזרה. הנאשם היה משכנע באמתלות שונות את המתלוננים להותיר בידיו את כספם והמשיך להחזיק בכספים לשימושו שלו. יתרה מכך, הוא אף שיכנע במרמה חלק מהמתלוננים להוסיף על סכומים אלה סכומים נוספים שאף הם לא הושקעו על ידו, ואף בהם שלח יד לשימושו הפרטי. כן ציינה ב"כ המאשימה את כמות הקורבנות ומיהותם. מדובר ב-44 נפגעי עבירה וב"עוקץ" סידרתי של פגיעה מצד הנאשם בעיקר באנשים הקרובים לו ביותר. ניצול חבריו, בני משפחתו, אנשים מבוגרים שהיו לקוחותיו וסמכו עליו בתור עורך דינם, ולכן מסרו לו את כספם. אותם מתלוננים נותרו חסרי כל. מרביתם הינם אנשים קשי יום שרוקנו בלחץ הנאשם את קופות הגמל שלהם וחסכונותיהם, מכרו נכסים, הפקידו בידיו ירושות שקיבלו, וכן לקחו הלוואות בכדי להשקיע אצלו כספים, וכל זאת כאשר הנאשם מייצג אותם והם סומכים עליו בצורה מוחלטת. עוד ציינה כי חלק מהעבירות בהן הודה הנאשם בוצעו במסגרת תפקידו כעורך דין. הנאשם השתמש באמון והמעמד המוכנה לו כעו"ד, ופגע בפעולותיו פגיעה קשה בשמם הטוב של עורכי הדין וניצל לשם קידום תחבולותיו את יחסי האמון הניתנים לעורכי דין. אמון הציבור הינו נדבך מהותי בעבודת עורך הדין, ובפגיעתו של הנאשם בנדבך זה פגע הוא אף בציבור עורכי הדין הפועלים בנאמנות וביושרה לטובת לקוחותיהם. תאוות הבצע והיקפי הסכומים האדירים בהם מדובר מהווים אף הם שיקול לחומרה, כשביצוע העבירות לא בוצע על ידי הנאשם בשל מצוקה כלכלית אלא מתוך רדיפת בצע וממון. ב"כ המאשימה הזכירה כי מרבית הכספים לא הוחזרו למתלוננים.
אל מול האמור ציינה ב"כ המאשימה לקולא, את מרכיב אפקטיביות הענישה. בשל טעות בשיקול הדעת לא היה עצור הנאשם עד תום ההליכים מהשלב הראשון למרות שראוי היה להיעצר, ועל כן יש בהסדר הטיעון כדי לקדם את כניסתו של הנאשם למאסר בהקדם האפשרי לתחילת ריצוי עונשו. כן הובאו בחשבון קבלת האחריות על ידי הנאשם ונכונותו להודות בעבירות כתב האישום, עוד בטרם העיד העד הראשון בתיק. גם גילו של הנאשם, 66 שנים, עברו הפלילי הנקי ומצב בריאותו הובאו בחשבון כנסיבות מקלות לעונש. וכן הובא בחשבון הרצון להמנע מעגמת נפש נוספת למתלוננים נפגעי העבירות, רובם מבוגרים קשי יום והצורך בהעדתם וההשפעה הפיזית והנפשית עליהם הצפויה מכך. כמובן הובאו בחשבון שיקול ההתיישנות של חלק מהעבירות, וחסכון בזמן שיפוטי. בנסיבות אלה ביקשה לאמץ את הסדר הטיעון שהוצג.
4. ב"כ הנאשם ביקש אף הוא לכבד את הסדר הטיעון. בדבריו ציין כי הסדר הטיעון הושג לאחר הליך של גישור כשהסיבה העיקרית היתה למעשה קשיים ראייתיים ותיקונים מהותיים שבוצעו בכתב האישום, לרבות הורדת סך של כ - 16 מליון ש"ח ממנו אשר הושב למתלוננים הרבים. לדבריו חלק מהמתלוננים אף הרוויחו רווח רב מההחזרים של הנאשם.
ב"כ הנאשם הדגיש כי היתה למעשה מערכת פיננסית ארוכת טווח במהלכה נטל הנאשם כספים מחד, אך דאג גם להשיב כספים. בנקודת זמן מסוימת איבד הוא שליטה, ואז למעשה החל להתגלגל "כדור שלג" עד שלא הצליח להחזיר את הכספים. מדובר במערכת שהחלה החל משנת 78 למעשה כמעט עד שנת 2010 ולו רצה הנאשם היה לעקוץ עוקץ "כמקובל" הרי זה לא היה נמשך תקופה כל כך ארוכה ולא היה מחזיר כספים למתלוננים רבים.